שבת בבוקר. מגיע לחדר המיון להשתתף בארוחת הבוקר המסורתית.ארוחה של סלט בריאות ענק אותו מכינה סימתי, חלה טובה, בליל גבינה.ארוחה לאנשים עסוקים אני חושב לעצמי.ארוחה לאנשים עובדים המגיעה להם. משוחח להנאתי עם רופאה פנימאית. משוחח ולומד דברים חדשים. מעניין להקשיב לה. מעניין לשמוע על לבטים, קריירה וציונות ללא מרכאות מבחינתה. כן, יש עדיין אנשים כאלו.
שבת בצהריים.אוסף את האישה שלי מחדר המיון. מתחבקים בבית החולים. זה מותר כאשר אוהבים ואנחנו אוהבים..מגיעים הביתה. אוכלים ופורשים לחדרנו. נמצאים ביחד. יחד של זוגיות.
שבת אחר הצהריים. נוסעים לירושלים לבקר את בתי, לבקר חברת ילדות של סימה. שעת נסיעה קסומה. מאזינים לאלבום הכפול של לאונרד כהן.מחזיקים ידיים. ( לא להיבהל רק יד אחת).נסיעה נעימה.נוסע לאיטי.נהנה וחש את היותנו יחדיו.רק היא ואני ומוסיקה נפלאה המנוגנת בעוצמה בחלל הרכב.משוחחים.מקשיבים.מתבוננים על הנוף. מתבוננים אחד על השני.מחייכים בסיפוק פנימי. תחושות קלות של אושר פורצות ומתמזגות בחלל הרכב.ריח נעים יש לאושר אני חושב בלבי.
שבת בערב.חוזרים מירושלים.בקרנו את אילה בתי.היא שמחה לבואנו במגבלות היכולות שלה.במעון בו היא שוהה עתה למספר ימים שמחנו לבואנו.ראינו במו עיננו עד כמה תרומתנו במתן כלי מיטה ובגדים יעילה וחשובה. נעים לדעת ולראות שתרומתנו כה חשובה במקום הזה. נותן תחושה קלה של גאווה ונעימות.הצלחנו, באמת סייענו להם. הפגישה בין סימתי לחברת הילדות הייתה מרגשת.הן שמחו מאוד.כך גם בעלה. שמח לראות אותה ונדמה לי שגם אותי. לפתע , ראיתי את סימתי עשרים וחמש שנה קודם לכן בקורס האחיות.ראיתי ואהבתי את שראיתי.את השמחה, הזיכרונות המתפרצים , החיבה והכבוד ההדדי .
שבת לקראת לילה.יוצאים להליכה. הליכה של צעידה , הליכה של הגוף והנפש החוברים להם יחדיו.הליכה לסיומו של יום שבת מופלא ונעים. שבת של זוגיות ,שבת של חיבה ואהבה. שבת כשבתות אחרות בעבר ,בהווה ובעתיד.
"אלי שלא יגמר לעולם" אני חושב לעצמי.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
